מתרגמים רבים משתמשים כיום בכלי CAT ‏(Computer Assisted Translation) זה או אחר. אחרים, כנראה עדיין לא שמעו על כך (האומנם?), או מציגים "שק" של טיעונים כנגד השימוש בכלים אלה.
נכון, מדובר בכלים לא זולים. בנוסף, לימוד כלי תוכנה חדש כרוך במאמץ ובשינוי הרגלים ישנים, דבר שלא כולם אוהבים לעשות. מתרגמים יצירתיים רואים בשימוש בכלי תרגום ממוחשבים מיכשול ליצירתיות, והרעיון של מיחזור (recycling) טקסט גובל כמעט בחילול קודש. אכן, רבים אמצו להם שיטות עבודה מתוחכמות ואינטליגנטיות המשרתות אותם היטב בעבודתם. אם כן, "מה העבודה הזאת לכם"?

כלי CAT מתאימים במיוחד לחומר פורמלי (טכני, משפטי וכד'). בתחומים אלה אנו מעונינים במשפטים קצרים (יחסית) ובהירים (לחלוטין), ומיחזורם של אלה בהחלט משרת אותנו ואת קהל היעד. הכלי הממוחשב אינו שולל את היצירתיות: אם מה שתורגם בעבר מתאים, הבה נשתמש בו כפי שהוא, ואם לא – נתרגם מחדש ונמחזר בפעם הבאה. הכלים הללו חוסכים חיפוש מייגע (בנבכי הזיכרון האישי או בזה הממוחשב) וכמובן הקלדה מיותרת. נקודה נוספת: רוב כלי ה-CAT כוללים פונקציית חיפוש קונקורדנציה ששולפת מופעים (instances) של מילים בהקשרים השונים בהם תורגמו – מקור מידע חיוני בתהליך התרגום. כלי CAT מאפשרים לטפל בפורמטים רבים שאין למתרגם גישה אליהם, כגון InDesign, HTML, XML ורבים אחרים. זהו טיעון כבד ביותר, מאחר שהמתרגם הטוב ביותר לא יצליח או יתקשה מאד להתמודד עם טקסט בפורמט שאינו מאפשר עבודה בסביבת מעבד תמלילים רגיל (כגון XML או HTML).

מאחר שכלי התרגום ממקדים את העבודה בתרגום עצמו, המתרגם פטור מטיפול במאפייני העיצוב. מתרגם יכול לטפל במסמך Word או פורמט כלשהו אחר בלי להתעסק בכותרות, סיעוף, טבלאות, שדות ומשתנים. כל אלה יישמרו במסמך המתורגם. למען הגילוי הנאות, לא כל כלי התרגום שומרים היטב על העיצוב המקורי ולעתים נדרש 'מקצה שיפורים' ידני במידה זו או אחרת. נציין גם כי תרגום של אינדקס (מפתח ערכים) מצריך התייחסות למיון בשפת היעד, וכאשר מדובר בתרגום מאנגלית לעברית (או להיפך), מובן שהסוגיה מורכבת בהרבה.
רוב כלי התרגום כוללים בודק איות (חיוני ביותר!) ובחלק מהם יש גם כלי QA שמזהה מילים כפולות שהוקלדו בטעות, רווחים כפולים מיותרים, התאמת מונחים למילון (אם קיים ושויך לפרויקט), השמטות או אי-התאמה בין ערכים מספריים בתרגום לבין אלה שבמקור ועוד.
נקודה נוספת ולא פחות חשובה היא נוחות העבודה. בעבודה בכלי התרגום, מטפלים במשפט ('סגמנט', בעגת כלי התרגום) אחד בזמן נתון. משפט זה מוצג בהבלטה עד שעוברים באופן פעיל למשפט אחר. שיטה זו פחות מעייפת את המתרגם ומונעת טעויות והשמטות שקורות בעבודה בשיטה ה'מסורתית'.

הצעות התרגום שמוצגות תוך כדי עבודה גם מאפשרות למתרגם לגלות שגיאות שקרו תוך כדי עבודה ולחזור לאחור ולתקן אותן.
קיימים כיום כ-10 כלי תרגום נפוצים מסחריים (זמינים לרכישה) ומספר לא ידוע של כלי תרגום קנייניים (proprietary) שארגונים גדולים פיתחו לצרכיהם ואינם מוצעים לציבור הרחב. לכל כלי יתרונות וחסרונות, אך כולם כוללים את המרכיבים החיוניים המרכזיים: זיכרון (TM), אפשרות עבודה עם מילון, עבודה בסגמנטים ופונקציית קונקורדנציה. כלי תרגום מסוימים מאפשרים לעבוד מול זיכרון בשרת (TM server), וכך ניתן לשתף מספר כלשהו של מתרגמים בפרויקט אחד. היתרון ברור כשמדובר בפרויקט לוקליזציה או כזה בעל אופי טכני מאוד. כשלומדים לעבוד בכלי אחד, קל למדי לעבור לכלי אחר ולעתים גם ממשק המשתמש דומה.

תעשיית התרגום (וזו אכן תעשייה לכל דבר), נמצאת כבר מזמן בעידן הכלים הממוחשבים. קיימים תחומים שבהם כבר היום אין דריסת רגל למי שאינו משתמש בכלים אלה (לוקליזציה, תיעוד טכני), ומי שרוצה להשתלב בהצלחה, טוב יעשה אם יאמץ גם הוא כלי CAT. עם זאת, תהליך התרגום ביסודו מבוסס על ידע, חשיבה, אסוציאציה, שליפת מידע ויצירתיות. כלים ממוחשבים יכולים לחסוך למתרגם את המטלות המשעממות והמייגעות (וטוב שכך!), אך אינם מחליפים את המרכיבים החיוניים שהיו מאז ומתמיד חלק מתהליך התרגום.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published.

*