תרגום ועיבוד: דודו קורן, מתרגם

למקור: Style and Stylistic Accommodation in Translation

סגנון

סגנון הוא דבר בעל משמעות רחבה. מילון Encarta בשפה האנגלית מונה 11 הגדרות למושג זה. ההגדרה השלישית היא (בתרגום חופשי): אופן הכתיבה או הביצוע; האופן שדבר-מה כתוב או מבוצע, בניגוד לתוכן הכתיבה או הביצוע. כאן מתחיל דיוננו. לינץ' מפרש, במידה זו או אחרת, את משמעות המושג סגנון במובן הכללי כפי שאנו תופשים אותו בשנות בית הספר התיכון. הוא קובע כי במובן הכללי ביותר, משמעות הסגנון היא כל מה שאפשר לומר על האופן שאתה מציג את עצמך במילים, כולל נועם, בהירות ושלל תכונות בלתי ניתנות להגדרה, המבדילות בין כתיבה טובה לבין כתיבה גרועה. זכורה לי גם קפדנותם החמורה של המורים בעניין החסכנות, הדיוק והבהירות המהווים חלק בלתי נפרד מסגנון משובח. בקיצור, סגנון הוא מושג הנבדל מהמושג תוכן, והוא מוכוון לצורה ולאופי. לשון אחר, סגנון הוא ה"איך" בעוד שתוכן הוא ה"מה".

על אף שהסגנון הוא משני בקדימותו, אין ספק שחשיבותו רבה ביותר. ברור לחלוטין שסגנון מלוטש מיטיב להעביר את התוכן באופן מספק והולם. הנאמנות למקור היא תכונה חשובה ובלתי מתפשרת בתרגום, אך תרגום מדויק של סגנון המקור עלול לעורר בעיות לא פשוטות. בספרות, הסגנון מתבטא באופן שבו בוחר הסופר את המילים והמשפטים וכיצד הוא מארגן אותם במבנה הכללי של היצירה. הסגנון מאפשר למחבר לעצב את חוויית הקורא בעת הקריאה. למשל, מחבר מסוים עשוי להשתמש במילים פשוטות ובמשפטים ישירים, בעוד שמחבר אחר ישבץ ביצירתו מילים קשות ומשפטים מורכבים מאוד. במקרה כזה, שתי יצירות העוסקות בנושא זהה והנבדלות זו מזו בסגנון הכתיבה, יעוררו חוויה שונה לחלוטין אצל הקורא. אם לא מרבים בקריאה, קשה מאוד לקלוט את הדבר המכונה סגנון.

תרגום

א' נידה (1984) מגדיר תרגום כך (בתרגום חופשי): "תרגום הוא העתקת המסר השקול הקרוב ביותר משפת המקור לשפת היעד, ראשית מבחינת המשמעות ולאחר מכן מבחינת הסגנון". כיצד העברת הסגנון בשפת היעד הופכת לבעיה ולאתגר לכל מתרגם או מתורגמן? מתרגמים ומתורגמנים הם, למעשה, אנשי ביניים, או מתווכים. הסינים הקדמונים התייחסו למתרגם כ"שדכן" או "מתווך" ולתרגום כאמצעי המאפשר לשני הצדדים להבין זה, אך המקצוע לא נחשב יוקרתי באותם ימים. מובן שנוסף לכישורים דו-לשוניים, המתרגם נדרש להבין את שתי התרבויות. מתרגם המתווך בין תרבויות (המתאפיינות בהבדלי אידיאולוגיות, מוסר ומבנה סוציו-פוליטיים), חותר להתגבר על חוסר התאימויות הללו, העומדות בדרכו בתהליך העברת המסר. סמל בעל ערך בתרבות אחת, עשוי להיות חסר משמעות לחלוטין בתרבות אחרת, והמתרגם הוא זה שאמור לזהות את הפער ולמצוא דרך לגשר עליו.

עם זאת, קיימת משמעות נוספת לתפקידו של המתרגם כמתווך; המתרגם הוא במובן מסוים, "קורא בעל זכות יתר" של טקסט המקור. בניגוד לקורא הרגיל בשפת ה