תמחור התרגום כולל ארבעה מרכיבים עיקריים:

  1. כמות המלל. שיטה זו הגיונית, קלה ליישום והוגנת ללקוח ולמתרגם כאחד. "דף A4" אינו מהווה מדד לכמות טקסט ולהיקף העבודה הנדרשת כדי לתרגם אותו, על אחת כמה וכמה בתרגום מאנגלית לעברית. הבדלים בגודל הגופן ובמרווח בין השורות יכול לגרום להבדלים של מאות אחוזים(!) בין שני דפים בגודל A4. מובן שכאשר מדובר במחרוזות תוכנה או דפי אינטרנט, גודל הדף בכלל לא יכול לשמש מדד בשום אופן.
  2. חזרות והתאמות טקסט. נושא זה נידון בהרחבה בקטע "מה היתרון בעבודה עם כלי תרגום מקצועי". לא אחזור על הדברים, אך אציין שהמשמעות יכולה להיות עצומה מבחינת המחיר ולא פחות חשוב – לוח הזמנים. ראוי לציין שגם במקרה של חזרות והתאמות מלאות של טקסט יש צדק לחייב בתשלום, מכיוון שהמתרגם צריך לעבור עליהן ולוודא שהטקסט ה"ממוחזר" עולה בקנה אחד עם הטקסט החדש, ולא לקבל אותו באופן אוטומטי.
  3. אופי הטקסט. סוגי טקסט מסוימים נוחים לתרגום שוטף ומהיר, בעוד שסוגים אחרים מחייבים חיפוש במילוני מונחים ייעודיים (אין הכוונה לחיפוש במילון רגיל, שכן המתרגם אמור להבין את שפת המקור)  ואף ביצוע מחקר במקורות מידע שונים. מכאן עולה כי מלאכתו של מתרגם מקצועי אינה מתמצה בהמרה אוטומטית, אלא מחייבת מאמץ אינטלקטואלי לא מבוטל והשקעת זמן