מצב נוסף שבו נדרשת התערבות המתרגם כדי לשפר טקסט לקוי, הוא טקסט המציג עובדות לא נכונות, אם בגלל חוסר ידע, או עקב אי תשומת לב. השיבוש עשוי להיות פעוט, אך משמעותי. לדוגמה, תרגום מאנגלית לעברית בתחום טכני הכולל את המשפט הבא:

"The remote controller is powered by 2 batteries of 15V each"

מתרגם טכני יודע ששלט-רחוק סטנדרטי פועל באמצעות סוללות של 1.5 וולט. במקרה כזה, ראוי לחפש את האיור המתאים במסמך שיסייע להבהיר את הטעות בטקסט המקור, דהיינו, היעדר נקודה עשרונית בין הספרות 1 ו-5. בכל מקרה, על המתרגם לתקן את הטעויות הללו במידת האפשר. קהל הקוראים בשפת היעד לא מכיר את טקסט המקור ובכלל לא יודע על קיומו; חצי הביקורת יופנו כלפי המתרגם, אף שאין זו "אשמתו".

נניח שטקסט המקור כולל היגד אשר סותר עובדה מדעית מאוששת היטב, והמתרגם מודע לטעות זו. המתרגם אינו רשאי להתעלם מהבעיה על אף שאינו אחראי לה, אלא לתקן את הטעות ולא לתרגם אותה כלשונה. נעיין בדוגמה הבאה: "הקוורץ הוא כנראה החומר הטבעי הקשה ביותר בטבע". על אף שנאמר בהסתייגות, זהו היגד שגוי, מכיוון שהחומר הטבעי הנמצא בראש סולם הקשיות הוא, כמובן, היהלום. טעויות כאלו טעונות תיקון. דוגמה אחרת: "לפני שקולומבוס גילה את