מצב נוסף שבו נדרשת התערבות המתרגם כדי לשפר טקסט לקוי, הוא טקסט המציג עובדות לא נכונות, אם בגלל חוסר ידע, או עקב אי תשומת לב. השיבוש עשוי להיות פעוט, אך משמעותי. לדוגמה, תרגום מאנגלית לעברית בתחום טכני הכולל את המשפט הבא:

"The remote controller is powered by 2 batteries of 15V each"

מתרגם טכני יודע ששלט-רחוק סטנדרטי פועל באמצעות סוללות של 1.5 וולט. במקרה כזה, ראוי לחפש את האיור המתאים במסמך שיסייע להבהיר את הטעות בטקסט המקור, דהיינו, היעדר נקודה עשרונית בין הספרות 1 ו-5. בכל מקרה, על המתרגם לתקן את הטעויות הללו במידת האפשר. קהל הקוראים בשפת היעד לא מכיר את טקסט המקור ובכלל לא יודע על קיומו; חצי הביקורת יופנו כלפי המתרגם, אף שאין זו "אשמתו".

נניח שטקסט המקור כולל היגד אשר סותר עובדה מדעית מאוששת היטב, והמתרגם מודע לטעות זו. המתרגם אינו רשאי להתעלם מהבעיה על אף שאינו אחראי לה, אלא לתקן את הטעות ולא לתרגם אותה כלשונה. נעיין בדוגמה הבאה: "הקוורץ הוא כנראה החומר הטבעי הקשה ביותר בטבע". על אף שנאמר בהסתייגות, זהו היגד שגוי, מכיוון שהחומר הטבעי הנמצא בראש סולם הקשיות הוא, כמובן, היהלום. טעויות כאלו טעונות תיקון. דוגמה אחרת: "לפני שקולומבוס גילה את אמריקה, לא חיו בה בני אדם". אסור למתרגם מקצועי לתרגם משפט כזה בלי לפקפק בתקפותו ההיסטורית ולתקן אותו, ואם הוא מתעלם מהטעות, הרי שהוא מתרשל בביצוע משימתו (או שמא השכלתו הכללית טעונה שיפור). כאן אפשר להעלות סוגייה מעניינת: האם המתרגם חייב להכיר את כל העובדות בכל התחומים? באיזו מידה הוא נדרש לחקור את אמיתות והדיוק של העובדות המופיעות בטקסט המקור בטרם יתרגם אותן? האם אפשר להטיל עליו את מלוא האחריות בכל מקרה? זוהי סוגיה מורכבת, אך אפשר לסכם אותה בקצרה כך: חשוב שהמתרגם יהיה בקיא בתחום שהוא מתרגם. סוגיה נוספת שראוי להקדיש לה מאמר נפרד: האם בתרגום טכני מאנגלית לעברית צריך לתרגם כל מונח טכני שמופיע בטקסט, או להשאיר חלק מהמונחים באנגלית? וכיצד נוהגים בז'ארגון טכני?

כפי שראינו, המתרגם נדרש לתקן טקסט לקוי במצבים מסוימים, אך בכל זאת קיימות מגבלות ל"מנדט" שניתן לו, הואיל ועליו להיות נאמן ונטול פניות כלפי טקסט המקור. במובן זה, אל למתרגם לשאוף לשפר את התוכן, להשמיט או להוסיף דבר-מה, במיוחד כאשר מדובר בתרגום של טקסט משפטי וכתבי פטנט. כאן נדרש תרגום קפדני של המקור, ללא שום קיצורים ותוספות. מרווח הפעולה העומד לרשות המתרגם במקרים הללו הוא מצומצם ביותר.

לסיכום: המתרגם נדרש לתקן טעויות דקדוק, איות, מילים לא מתאימות ופגמים לשוניים אחרים בטקסט מקור שכתוב בצורה לקויה. עליו גם להשתדל ללטש טקסטים הכוללים מילים גסות ולשים לב להשמטת תאריכים או עובדות מסולפות, מכיוון שחובתו האתית המקצועית היא למסור מידע מהימן. עם זאת, עליו להיות זהיר מאוד בעבודתו, שכן הוא משמש כמתווך