הערה: מאמר זה נכתב לפני כעשר שנים, ומסתבר שהוא תקף גם היום…

ארגונים נדרשים כיום לעשות יותר עם פחות משאבים, דהיינו לנצל את המשאבים העומדים לרשותם (שעות עבודה, עובדים) באופן אופטימלי ולהשתפר ללא הרף. כלל זה אינו פוסח על המתרגמים הטכניים – הקיצוץ בתקציבים מצד אחד ומהפכת המידע מצד שני מאלצים גם אותם להתייעל. מתרגם טכני בעל כישורים סבירים יכול להצליח כשהשוק משגשג, אך בתנאי שפל עליו לפתח מיומנויות ולאמץ כלים ושיטות עבודה כדי לשרוד.
מהם, אם כן, הכישורים, הכלים והטכניקות שעל המתרגם לאמץ במצב החדש?

מיהו מתרגם טוב?

מתרגם טוב צריך להבין היטב את תוכן הטקסט המקורי ולהיות מסוגל להעביר זאת לשפת היעד. לעתים קרובות, החומר שאותו מתרגמים כתוב בצורה מסורבלת ולא ברורה (משפטים ארוכים מידי, ניסוח לקוי). השאלה הקשה היא, האם המתרגם אמור לעבוד בשיטת GIGO ‏(Garbage in, garbage out), או להשקיע ולהשתדל להעביר את המסר לשפת היעד בצורה ברורה ככל האפשר? התשובה על כך אינה פשוטה. שיפור הניסוח והסגנון הופך את המסמך לקריא יותר, אך עלול לשנות את כוונת הכותב; לעומת זאת, נאמנות רבה מידי למקור תגרום לקבלת מסמך לא קריא. מכאן שהמתרגם נדרש "ללכת בין הטיפות".

תרגום טכני והקשיים שהוא מביא איתו

כאשר מדברים על "תרגום טכני", מתכוונים לשפה פורמלית, מדויקת ולא ספרותית. אין מקום ליצירתיות-יתר, למעט חלוקת משפטים ארוכים מידי להיגדים קצרים וברורים ושיפור הניסוח. הקורא אינו מצפה ל"העשרה רוחנית", אלא להנחיות ברורות. סלנג מקרין חוסר רצינות במדיה כתובה, אם כי בצורה זהירה אפשר וכדאי להשתמש בעגה המקצועית המקובלת (ז'ארגון). ואם במינוח עסקינן, אחת ההתלבטויות הקשות של מתרגם טכני הוא כיצד להשתמש בטרמינולוגיה הלקוחה מהמילון תוך שמירה על קריאות. המינוח הרשמי עלול להיות בלתי מוכר לקהל היעד – דווקא אנשי המקצוע מרבים להשתמש במינוח אנגלי, גם כאשר קיים מינוח מקביל בעברית, למשל.
מתרגם טכני אמור להיות בעל אורינטציה טכנית ו"ראש פתוח". מתרגם טכני נתקל במסמכים רבים העוסקים בנושאים מגוונים, שנבצר ממנו להיות בקיא בכולם. הכרת עולם המחשבים והאינטרנט מאפשרת להבין בצורה סבירה כמעט כל מאמר טכני בנושא. "הבנה סבירה" אין פירושה יכולת לתכנן פרוייקטים בנושא, אך בהחלט ניתן להבין את החומר ברמה פונקציונלית. מתרגם טכני צריך גם להתמודד עם מערכות הפעלה וגרסאות תוכנה חדשות היוצאות לשוק חדשות לבקרים.

סביבת העבודה של המתרגם הטכני

סביבת העבודה של המתרגם הטכני מגוונת ביותר: Microsoft Word – מעבד התמלילים הנפוץ ביותר בעולם, קבצי rc, דפדפן האינטרנט, דואר אלקטרוני, Acrobat Reader ועוד. המהפכה הדיגיטלית שהתחוללה (ועדיין מתחוללת) בעשורים האחרונים יצרה שפע כלים ואמצעים שכל העוסק בתחום התקשורת הטכנית