הערה: מאמר זה נכתב לפני כעשר שנים, ומסתבר שהוא תקף גם היום…

ארגונים נדרשים כיום לעשות יותר עם פחות משאבים, דהיינו לנצל את המשאבים העומדים לרשותם (שעות עבודה, עובדים) באופן אופטימלי ולהשתפר ללא הרף. כלל זה אינו פוסח על המתרגמים הטכניים – הקיצוץ בתקציבים מצד אחד ומהפכת המידע מצד שני מאלצים גם אותם להתייעל. מתרגם טכני בעל כישורים סבירים יכול להצליח כשהשוק משגשג, אך בתנאי שפל עליו לפתח מיומנויות ולאמץ כלים ושיטות עבודה כדי לשרוד.
מהם, אם כן, הכישורים, הכלים והטכניקות שעל המתרגם לאמץ במצב החדש?

מיהו מתרגם טוב?

מתרגם טוב צריך להבין היטב את תוכן הטקסט המקורי ולהיות מסוגל להעביר זאת לשפת היעד. לעתים קרובות, החומר שאותו מתרגמים כתוב בצורה מסורבלת ולא ברורה (משפטים ארוכים מידי, ניסוח לקוי). השאלה הקשה היא, האם המתרגם אמור לעבוד בשיטת GIGO ‏(Garbage in, garbage out), או להשקיע ולהשתדל להעביר את המסר לשפת היעד בצורה ברורה ככל האפשר? התשובה על כך אינה פשוטה. שיפור הניסוח והסגנון הופך את המסמך לקריא יותר, אך עלול לשנות את כוונת הכות